​יישור שיניים לילדים

יישור שיניים

כשמתבוננים בצילומים של נערים ונערות בשנים עברו, רואים לא מעט חיוכים ממוסגרים עם פלטת מתכת כבדה. זה היה מראה די נפוץ בבתי הספר התיכון. היום, ילדים נוטים לקבל פלטה בגיל הרבה יותר צעיר. יש אפילו ילדים שמתחילים טיפול אורתודנטי בגיל 7 בגלל בעיות מיוחדות.

האגודה האמריקאית לאורותודנטיה (The American Association of Orthodontics - AAO), ממליצה שילדים יקבלו טיפול אורתודנטי כבר בגיל 7.

לפי ד"ר Thomas Cangialosi, יו"ר ופרופסור לאורתודנטיה באוניברסיטה לרפואה ולרפואת שיניים של ניו ג'רזי: "שיניים קבועות מתחילות לצאת בדרך כלל בגיל 6 או 7. זהו השלב שבו בעיות אורתודנטיות מתחילות להופיע. בגלל שהעצמות עדיין בשלב ההתפתחותי שלהן, זהו הזמן האידיאלי להעריך את הילד כדי לקבוע איזה טיפול אורתודנטי, אם בכלל, יידרש עכשיו או בעתיד".

להפוך את הפלטה למגניבה

כדי להפוך את הפלטה לאביזר מקובל ומהנה יותר לצעירים, היצרנים מציעים יישור שיניים שכולל גומיות צבעוניות. אלה גומיות קטנות שמחברות את החוטים אל הפלטה. ילדים יכולים לבחור גומיות בצבע שמתאים לתלבושת בית הספר, או לבחור בצבעים נועזים, כמו כתום ושחור, למסיבת פורים.

בחירת צבע הגומיות מאפשרת למטופלים "להרגיש שהם מעורבים יותר בטיפול שלהם", אומר ד"ר קנגיאלוסי.

עדיין צריך להתרגל...

פלטות היום נוטות להיות פחות לא-נוחות ופחות גלויות לעין ממה שהיו בעבר. אבל, עדיין ייקח קצת זמן להתרגל אליהן. מזון יכול להיתפס סביב הסוגרים והחוטים, ושימוש בחוט דנטלי וצחצוח יכול לקחת זמן רב יותר. לאחר התאמות, השיניים לפעמים קצת כואבות. אפשר לטפל באי נוחות בשיניים בעזרת משככי כאבים. ובכול זאת, השימוש בחוטים קלים וגמישים יותר, מפחית באופן משמעותי את מידת הכאב ואי הנוחות במהלך הטיפול.

ככול שיותר ילדים יקבלו פלטה ליישור שיניים, גם אם לא יישור שיניים שקוף, כך פחות יצחקו עליהם בבית הספר. פשוט בגלל שהטיפול הופך להיות מקובל מבחינה חברתית והמבוכה הופכת לבעיה ממש מינורית.

יישור שיניים שקוף

מעבר לפלטה

טיפול אורתודנטי בילדים צעירים ידוע כ"יירוט אורתודנטי" (Interceptive orthodontics). ההתערבות יכולה להתחיל כבר בגיל 6 או 7. בגיל זה השיניים עדיין בשלבי ההתפתחות, הלסת עדיין גדלה ומתפתחת, ולכן, תנאים מסוימים, כמו צפיפות, עשויים להיות קלים יותר לטיפול.

לפני שצומחות השיניים הקבועות, יש אפשרות לעזור לשיניים לצאת (מבעד לחניכיים) לעמדות טובות יותר. זה די נפוץ, למשל, שקשת השיניים של הילד קטנה מדי מכדי להתאים לכול השיניים הצומחות בפיו. לפני כמה עשרות שנים, הפתרון לצפיפות היה כמעט תמיד עקירת כמה מהשיניים הקבועות כדי לפנות מקום ולאחר מכן, פלטה קבועה שימשה לתיקון המיקום של השיניים בלסת.

התערבות מוקדמת מנצלת את העובדה שהלסת של הילד עדיין גדלה. לדוגמה, מכשיר שנקרא palatal expander (הרחבת החיך), עשוי לשמש להרחבת קשת השיניים העליונה של הילד. ברגע שהקשת היא בגודל הנכון, גדל הסיכוי שהשיניים הבוגרות יתפתחו ויתמקמו בעמדה טובה יותר. לפעמים, לאחר שכול השיניים התפתחו וצמחו, הן עדיין צפופות מדי. במקרים כאלה, יהיה צורך לעקור כמה מהשיניים הקבועות כדי לפנות מקום וליצור מבנה של שיניים ישרות כראוי.

טיפול מוקדם יכול להיות שימושי גם כאשר הקשתות ולסתות השיניים לא נמצאות במיקום הנכון. יש מכשירים שיכולים לתקן או לשפר בעיות אלה. בדרך כלל יהיה צורך בטיפולים נוספים בהמשך, אבל הם כנראה יהיו יותר קצרים ופחות אינטנסיביים.

ד"ר קנגיאלוסי מדגיש כי "חשוב לציין שילדים שמקבלים יירוט אורתודונטי, עדיין, ברוב המקרים, יצטרכו פלטה או מכשירים אורתודונטים אחרים, מאוחר יותר. עם זאת, יש מקרים שבהם הטיפול המוקדם יכול לפשט ולקצר טיפולים עתידיים". תהליך זה ידוע בכינוי "טיפול בשני שלבים" (two-phase treatment).

אמנם, טיפול מוקדם לא מיושם בכל בעיה שקשורה ליישור שיניים, אבל הוא עשוי לעזור במקרים מסוימים.

שני תנאים נוספים שדורשים התערבות מוקדמת הם: crossbite (שיכול לגרום ללסתות להתפתח בצורה לא אחידה) ושיניים קדמיות בולטות (שעלולות להיגרם גם כתוצאה מתאונה או נפילה).

לקריאה נוספת בנושא: