רובד חיידקים – פלאק

 רובד חיידקים או "פלאק" זהו מושג שאנו שומעים אצל רופא השיניים, בביקור אצל השיננית ובפרסומות למשחת/מברשת שיניים. אבל רוב האנשים מתייחסים למושג כמשהו ערטילאי שאין מאחוריו ולא כלום.

ובכן, על מנת לעשות את הדברים פשוטים יותר, נסביר שמדובר בחיידקים ידידותיים לגוף הנמצאים בחלל הפה באופן קבוע ואינם מזיקים. כאשר אנחנו אוכלים מאכל כלשהו (לאו דווקא סוכרים) אותם חיידקים מצטופפים על גבי הכותרת של השן ומפרישים חומר מסוים שגורם להם להיצמד לשן עוד יותר כך שהם לא יורדים בשטיפת פה רגילה.
חיידקים אלה, במפגש עם סוכרים פחמימות מייצרים תוצרי לוואי חומציים המסוגלים להמיס את חומר השן בתהליך איטי וממושך שאינו כואב, וגורמים למחלת העששת! הפעילות של חיידקים אלה הופכת להיות מהותית יותר בשעות הלילה (בזמן השינה) בגלל מיעוט שטיפת רוק, ובזמן שהם עוברים את שכבת הזגוגית ומגיעים לשכבת השינן (דנטין) בשן עצמה, הנזק הולך ומתגבר שכן הדנטין רגיש יותר לפעילות המזיקה של החיידקים.
מחקרים מוצאים שאם לא מסלקים את רובד החיידקים באופן עקבי במשך מספר ימים, נוכל להבחין בשכבה עבה ועכורה של משחה כמעט חלבית או שומנית, שניתן לסלק על ידי גירוד בציפורן! בשלב זה מדובר במספר שכבות שהצטברו במשך מספר ימים ללא צחצוח, והשכבה הראשונה (העמוקה יותר), נמצאת בסביבה נטולת חמצן הגורמת לרובד הפנימי לפעול בסביבה אנאירובית שמייצרת רעלים וחומצות שפעילותם הרסנית יותר, והנזקים בחניכיים (מחלת חניכיים) הם תוצאה של פעילות חיידקית זו.

אבן שן ורובד חיידקים

אבנית או אבן שן, הוא מושג שהשיננית ורופא השיניים מרבים להשתמש בו כהסבר לנזקים שנגרים לחניכיים ולשיניים בו זמנית.
אבן השן היא תוצר של חומרים אנאורגאניים הנמצאים במבנה הרוק שלנו באופן קבוע. חומרים אלה שוקעים על גבי הכותרות של המשנן בעיקר בגבול שבין החניכיים לשיניים, שכבה על שכבה תוך כדי יצירת מבנה ספוגי, המכיל וכולא בתוכו את החיידקים הנמצאים בתוך הרובד.
התוצאה היא הצטברות משקעים ספוגיים הנצבעים בצבעי מאכל וניקוטין, ובדרך כלל מדיפים ריח פה לא נעים.
הסרת המשקעים נעשית במרפאת השיניים על ידי השיננית בעזרת כלים ידניים ובעזרת מכשיר אולטרא סוני רוטט. למעשה, אין למטופל שליטה על רמת וקצב ההצטברות של האבנית.יש חשיבות רבה לביקורים קבועים אצל השיננית אחת לשלושה עד שישה חודשים (בהתאם להמלצת השיננית) לצורך הסרת האבנית. אין שום ערך לניסיונות להסיר את האבנית בעזרת משחות אברסיביות או אחרות.
הנוכחות של האבנית גורמת לריחות לא נעימים מחד ולנסיגת חניכיים מאידך, ולכן אבן השן היא גורם שלא ניתן להתעלם ממנו כמאיץ את הנזקים של נסיגת החניכיים. ישנם מקרים בהם הרופא ממליץ על טיפול של החלקת שורשים או הקצאת שורשים או ניקוי עמוק. פעולות אלה באות על מנת להקטין ולמנוע נזקים של אובדן עצם - תוך כדי נסיגת החניכיים והדלקות המרובות בסביבה של העצם התומכת בשורשים, חלה חשיפה של השורשים ואובדן תמיכה של השיניים עד כדי ניידות בלתי נסבלת שמחבלת בפעולות הלעיסה.
האבנית מצטברת ברוב המקרים בגבול בין החניכיים לשיניים, אבל במקרים מתקדמים של המחלה, האבנית מצטברת גם על גבי שורשי השיניים בעומק החניכיים, שם לא ניתן לבצע סילוק אבנית אלא על ידי הרדמה של האזור וחדירה עמוקה לתוך החניכיים עם מכשירים ידניים. באמצעות פעולה זו, מסלקים השיננית או הרופא את המשקעים היושבים ממש על השורש עצמו. אין שום דרך אחרת לבצע את הטיפול, אלא על ידי הרדמת המקום למשך הטיפול. רוב העבודה נעשית מתחת לחניכיים, שם יש קושי להבחין בקיומה של אבן השן, ולשם כך נחוצה מיומנות גבוהה מאוד של השיננית. יש להכיר בחשיבות סילוק האבנית ממעמקי החניכיים, שאם לא כן נגרם נזק לרקמה התומכת בשן (עצם וחניכיים). המדובר הוא בנזק בלתי הפיך, שבסופו של יום יגרום לאובדן השיניים.
הסרת רובד החיידקים נעשית באמצעים מכאניים פשוטים. יש להחליף את מברשת השיניים כל חודשיים (חשמלית או ידנית), העברת קיסמי שיניים ומברשוניות בין השיניים על בסיס קבוע. צחצוח לפחות פעמיים ביום במשך 4-5 דקות בכל פעם. שטיפות פה עם מי פה אינן מסירות את האבנית ו/או את רובד החיידקים, ולכן השימוש בשטיפות פחות מומלץ למטרה זו.
מניעה היא השם להצלחה על שמירת השיניים ושמירה על איכות הלעיסה!!