התמודדות עם חרדה מטיפולי שיניים

אחד המקומות המעוררים אסוציאציה שלילית בקרב אנשים רבים הוא מרפאת השיניים.

הכאב מתעורר לפני ההגעה למרפאה (זהו הכאב שמניע אותנו לפנות לרופא השיניים מלכתחילה...), והפחד מהכאב של הטיפול ולאחריו הוא החוויה של כל מי שמבקר מדי פעם אצל רופא השיניים. כאשר המטופל שואל "דוקטור, כמה זמן ימשך הטיפול?", הוא מתכוון לומר בעצם "דוקטור, כמה זמן אני הולך לסבול?"...

פעמים רבות אנו רואים ילדים קטנים שמעולם לא ביקרו במרפאת שיניים, וכבר הם חרדים מהמפגש עם רופא השיניים כי הם שמעו את הסובבים אותם משתפים בחוויה הלא נעימה שהייתה להם בביקור אצל רופא שיניים, ובעיקר כמה כואב היה... ועם החוויה הזו צריך הילד הקטן להתמודד.

העבודה בסביבה של חרדות מעיקה גם על רופא השיניים עצמו, שצריך בנוסף לטיפול הרפואי להתייחס גם לחרדות המטופל, דבר המפחית מהנינוחות הנחוצה לרופא על מנת שיוכל עבוד ללא לחץ ודאגה וזאת בכדי שהמטופל יקבל את הטיפול הטוב ביותר ולמנוע ככל האפשר כל סבל במהלך הטיפול.

ההתמודדות עם החרדה מהטיפול שונה אצל ילדים ומבוגרים. מבוגרים נושאים איתם חוויות לא נעימות מניסיון עבר כלשהו אשר גרם להם לכאב בעת הטיפול.

מה שנדרש מהם זה לתת אמון ברופא השיניים ולשתף אותו – "דוקטור, תעשה כל מה שצריך, העיקר שאני לא ארגיש!!". על הרופא להיות בעל מיומנות גבוהה בהרדמה מקומית וידע כיצד לכוון את הטיפול כך שהמטופל לא יהיה חשוף לכאב כלל.

אצל ילדים – ניתן לתת לילדים הסובלים מחרדה באופן מיוחד כדור הרגעה טרם הטיפול, וגם כאן חייב הרופא המטופל לשלוט בכל רזי ההרדמה. חשוב לזכור שילדים נותנים רק הזדמנות אחת, ואם לא ניצלנו אותה כהלכה, יצרנו להם חוויה טראומטית והם בוודאי לא ירצו לחזור למרפאה.

חרדה אצל ילדים ניתן להפיג באמצעות טיפול על ידי רופא מומחה לילדים שיודע איך לחשוף את המטופל הצעיר למכשירים, לטיפול שיניים ולהרדמה בכללותה, ולעיתים הדבר דורש מספר מפגשים של היכרות עם הרופא ועם סביבת הטיפול. הניסיון הקליני מעיד יותר מכל מחקר אחר שהאמון הנבנה בין המטופל הצעיר לבין רופא השיניים מהווה צעד ראשון לעצמאות בטיפול ושחרור מחרדות.

רופא השיניים אמור לשים לב לשפת הגוף של המטופל ולהתייחס לכך בהתאם. המטופל החרד יהיה בדרך כלל מכווץ, כאילו מחכה לכאב שיגרם לו. תפקיד הרופא הוא פשוט לנטרל את הרגישויות מבעוד מועד, ולשתף את המטופל בכל התהליך. הרופא יבקש מהמטופל להרפות את השרירים, ויאפשר לו לשלוט בכאב על ידי הרמת יד למשל. כאן חשוב מאוד שיתוף הפעולה בין הרופא והמטופל, כאשר האחרון צריך להיות בטוח שלא מחכה לו כאב בצד הדרך. רופא השולט ברזי ההרדמה, כלומר יודע להרדים בעדינות את האזור הרצוי מבלי לגרום לכאב וללחץ, הרי ש – 90% מהבעיה כבר מאחורינו.

לשמחתנו, יש כיום אמצעים רבים לטפל בנושא של כאב מהרדמה ומטיפולי שיניים. אפשר בהחלט להציע לרופא השיניים להזריק את החומר באופן איטי במיוחד, ובכך לחסוך את הכאב בזמן ההזרקה. ניתן גם למרוח על האזור משחה מרדימה, על מנת שנקודת חדירת המחט עצמה לא תהיה רגישה. אמצעי נוסף לשימוש יעיל הוא גז הצחוק שאיננו גורם לנו לצחוק, אלא מכניס אותנו על ידי מספר שאיפות קלות לאווירה של רוגע, כאילו שתינו יין טוב. הגז לא בא במקום ההרדמה והאלחוש עצמו, אלא מאפשר טשטוש בזמן הזרקת חומר ההרדמה לאזור הרצוי בפה.

לסיכום, אין ספק שמצבי חרדה מונעים מהמטופל להגיע לטיפול במועד מחשש לכאב ובהמשך מקשים גם על הטיפול. תפקידו של רופא השיניים לזהות את הסיבות לחרדה ולהתייחס אליהם בהתאם - אם על ידי שיחות מרגיעות ואם על ידי גילויי אמפטיה.

והחשוב מכל, מיומנות ההרדמה - אין להשאיר מקום לסימני שאלה וספקות באשר ליעילות של ההרדמה, מפני שהחרדה ברוב המקרים היא מהכאב הצפוי ולא מהטיפול עצמו.